תיאטרון באר שבע הוא מוסד תרבותי מרכזי בנגב אשר הוקם בשנת 1973 כתיאטרון רפרטוארי בעיר באר שבע. הקמתו הייתה פרי יוזמה משותפת של קבוצת אנשי תרבות ומנהיגים מקומיים, כאשר בראשם עמדו בן-ציון כרמל, זכריה לירז, דוד טוביהו, אהרן ידלין, מרגלית סטנדר ונעמי בלומנטל. היוזמה צמחה בתקופת כהונתו של ראש העיר אליהו נאווי, שתמך בהקמת התיאטרון כחלק מחזון פיתוח התרבות בעיר.

בשנותיו הראשונות של התיאטרון, מונה גרי בילו למנהלו המקצועי והאמנותי, תפקיד בו כיהן במשך שמונה שנים. תחת הנהגתו, התיאטרון החל לבסס את מעמדו כתיאטרון רפרטוארי מקצועי. צוות השחקנים הראשוני כלל שמות מוכרים כמו נעמי בלומנטל, אתי שילוני, דב'לה רייזר, ששי סעד, שמוליק שילה, יוסי קאנץ, הוגו ירדן ואחרים. חשוב לציין כי באותה תקופה, השחקנים נדרשו להיות תושבי באר שבע כתנאי להשתתפות בהפקות התיאטרון.

התיאטרון צמח במהירות מרשימה, וכבר בשנת 1977 הגיע למספר מרשים של 3,000 מנויים, בנוסף ל-5,000 תלמידי תיכון שזכו לצפות בהצגות באופן קבוע ללא תשלום. התקציב בשנים הראשונות הגיע בעיקר מהעירייה, עמותת אמנות לעם של ההסתדרות, ומשרד החינוך והתרבות.

שנות ה-80 היוו תקופת מפנה עבור התיאטרון. למרות אתגרים כלכליים שהובילו לקיצוצים בשנת 1980, התיאטרון המשיך להתפתח תחת ניהולה של ציפי פינס (1981-1993). בתקופה זו הורחבה פעילות התיאטרון, והוא החל להציג גם באילת ולשתף פעולה עם תיאטראות אחרים בארץ.

תקופה משמעותית נוספת הייתה תחת ניהולו של נתן דטנר (2004-2009), שהביא עמו חזון אמנותי חדש. כיום, תחת ניהולו של שמוליק יפרח, התיאטרון ממשיך להתפתח ולהתחדש.

בשנת 2008 עבר התיאטרון למשכנו החדש והמרשים – המשכן לאמנויות הבמה באר שבע, שתוכנן על ידי האדריכל סלו הרשמן. המבנה החדש כולל שני אולמות מרשימים: האחד עם קיבולת של כ-900 מקומות ישיבה, והשני עם כ-420 מקומות. מעבר זה סימל את התבססותו של התיאטרון כמוסד תרבותי מרכזי בדרום הארץ.

כיום, התיאטרון מעלה בכל עונה בין חמש לשבע הפקות חדשות, הכוללות מחזות מקוריים וקלאסיים. צוות התיאטרון מונה כשלושים שחקנים פעילים ועוד כשבעים עובדים בתפקידים שונים. מעבר להפקות התיאטרליות, המוסד מפעיל מגוון פרויקטים חינוכיים וקהילתיים, כולל חוגי תיאטרון וסדנאות המיועדות להעצמה אישית וקבוצתית.

התיאטרון משמש כעוגן תרבותי משמעותי באזור הדרום, ומהווה בית יוצר לאמנות תיאטרלית איכותית. הוא משרת קהל מגוון ורחב, החל מתלמידי בתי ספר ועד למבוגרים, ומקיים שיתופי פעולה עם מוסדות חינוך וארגונים חברתיים שונים. חשיבותו של התיאטרון חורגת מעבר לתחום האמנותי גרידא, והוא מהווה מרכז תרבותי וחברתי חיוני בנוף התרבותי של הנגב ושל ישראל כולה.